חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"פ 7064/04

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
7064-04
10.2.2005
בפני :
1. אדמונד לוי
2. אסתר חיות
3. סלים ג'ובראן


- נגד -
:
יובל אבטה
עו"ד נאוה דהאן בירנבאום
:
מדינת ישראל
עו"ד גלי פילובסקי
פסק-דין

השופט א' א' לוי:

           בחודש אוקטובר 1998, בעת שהמתלוננת היתה בת 14 וחצי שנים בלבד, ובשעה שנמה את שנתה בפנימייה, נכנס המערער, שלמד אף הוא באותה פנימייה לחדרה, ואנס אותה.

           המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, אולם הוא עשה זאת רק לאחר שנשמעו ארבעה מעדי תביעה, וביניהם המתלוננת. בעקבות כך הורשע המערער ובית המשפט גזר לו, ברוב דעות, שש שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. שופט המיעוט סבר כי ראוי לגזור למערער 8 שנות מאסר.

           הערעור המופנה כנגד חומרת העונש, מושתת בעיקרו על טענות אלו: בעת ביצוע המעשים היה המערער אדם צעיר ביותר, שעלה זה לא מכבר מארץ אחרת, וטרם השלים את תלאות קליטתו; המעשה בו הורשע נבע מהאווירה המתירנית שהיתה נהוגה בפנימייה; המערער מודע כיום לפגיעה שגרם למתלוננת ולנזק הנפשי שהסב לה; הוא הביע חרטה כנה ונכונות לפצות את המתלוננת אף בסכום גדול יותר מזה בו חויב; בשנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, לא נרשמו לחובת המערער עבירות נוספת, והוא בנה מערכת זוגית עם אישה הנמצאת בחודשי הריון מתקדמים.

           אכן, העונש שנגזר למערער אינו קל. אולם די להפנות להשלכותיה של העבירה על מצבה הנפשי של המתלוננת, ועל השינוי הדרסטי שהיא חוללה בחייה, כדי להבין עד כמה שולי הוא סבלו של המערער הנובע מכליאתו, מול הנזק הנורא שהמיט על קורבנו. התמונה המצטיירת מתסקיר הקורבן היא קשה: המתלוננת סובלת מהפרעות בשנתה הנקטעת כתוצאה מביעותים וסיוטים, היא מרבה להתפרץ בפרצי-זעם, מתקשה ליצור יחסי אמון וקשרים אינטימיים, ואף הצבא נמנע מלגייסה. כל אלה הם תולדה של אותו לילה בחודש אוקטובר 1998 בו כפה המערער את עצמו עליה, והתנהגות זו והנזק שהיה כרוך בה, חייבו ענישה קשה שיהיה שלוב בה מאסר לתקופה ממושכת.

           אכן, גם המערער היה בעת המעשה צעיר לימים, אולם נדמה כי אין צורך לומר שגם בארץ מוצאו מעשה מן הסוג שביצע הינו אסור בתכלית האיסור, ועל כן לא היה מקום לתלות את קולר האשם לביצוע העבירה לתהליכי קליטתו, או לנורמות שהיו נהוגות בחברה ממנה הוא בא.

           לנוכח כל האמור, איננו סבורים כי בגזר דינו של בית המשפט המחוזי נפלה שגגה, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.

           ניתן היום, א' באדר א' תשס"ה (10.2.2005).

ש ו פ ט                                                  ש ו פ ט                                ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>